ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ו · קטע ט״ז

זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לַאֲנָחָה אֲמִתִּית מֵעמֶק לְבָבִי בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אַנְחָתִי לָשׁוּב לְהַחֲיוֹת וּלְהַבְרוֹת אֶת הָרוּחַ הַדּפֶק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבִּלְבָבִי, וְיָשׁוּב הָרוּחַ הַדּפֶק וְיֵלֵךְ וִינַשֵּׁב בְּכָל הָאֵבָרִים כְּסֵדֶר וּבִפְרָט בְּהַיָּדַיִם, עַד אֲשֶׁר יִתְתַּקְּנוּ וְיִטָּהֲרוּ יָדַי עַל יְדֵי זֶה וְאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתַקֵּן פְּגַם הַיָּדַיִם, אֶת כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּיָדַי מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהָרִים וְלִשָּׂא יָדַי לַיהוָה, "אֵל עֶלְיוֹן קנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם" וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וְלֹא יָבא עָלַי שׁוּם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה בְּכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, לְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֶת הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה לָדַעַת אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין זֶה מַחֲלֹקֶת כְּלָל, רַק אַהֲבָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד, כִּי אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וְתוֹדִיעֵנִי אֶת דְּרָכֶיךָ, וּתְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בְּיוֹתֵר לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתָם בְּכָל מָקוֹם.