ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ו · קטע ה׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין לִי פֶּה לְדַבֵּר וְלֹא מֵצַח לְהָרִים ראשׁ, "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּה, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי, יְהוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עז הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל, עֲנֵנִי יְהוָה כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי, אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן, מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ שְׁמַע יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי", כִּי אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְגַלּוֹת עצֶם הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה הַזּאת, הַכְּלוּלָה מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הַסְתָּרוֹת, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִמָּלֵט מֵהֶם וְאֵיךְ לְהַצִּיל נַפְשִׁי מִפַּח יוֹקְשִׁים.