ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ו · קטע ט׳

וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת שֶׁלָּנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֵיזֶה חֵלֶק בִּבְחִינַת מַלְכוּת, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא וְלֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת שֶׁלָּנוּ לְצרֶךְ עַצְמֵנוּ כְּלָל, וְלֹא תִהְיֶה הַמַּלְכוּת אֶצְלֵנוּ כְּעֶבֶד, רַק נִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת אֶצְלֵנוּ בֶּן חוֹרִין וְלֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּנוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי אִם לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ שֵׂכֶל וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתֵּנוּ, הֵן בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵּיתֵינוּ, הֵן אַחֵינוּ וְרֵעֵינוּ וּשְׁאָר אֲנָשִׁים הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתֵּנוּ, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְהִירָם בְּתוֹרַת יְהוָה, שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל יְהוָה בֶּאֱמֶת, וְלֹא יֵלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע, רַק יִסְתַּכְּלוּ עַל עַצְמָם, וְיָחוּסוּ עַל נַפְשָׁם, לְדַבֵּק עַצְמָם בְּדַרְכֵי תוֹרַת יְהוָה תָּמִיד, לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמאל וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּנוּ, רַק נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, וְנִזְכֶּה לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר כָּל הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת לִצְרָכֵינוּ כְּלָל, כִּי אִם לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה".