ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ז · קטע א׳

"יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אמֶן", כִּי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְצִוִּיתָ עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקֶיךָ וַחֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם וּלְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם, כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם נַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לֹא תָּסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמאל".