ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ז · קטע ט׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּבָר סִדַּרְתִּי כַּמָּה תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְדַבֵּר וְאִם אָמְנָם לְפִי עצֶם פְּגָמַי הַמְּרֻבִּים מְאד, עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר כְּלָל, אֲבָל אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה לְדַבֵּר יוֹתֵר, וְגַם אֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתִקְוָה אַחֶרֶת כִּי אִם תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי, יְהוָה נְחֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ" חוּס וַחֲמל עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, חוּס וְרַחֵם עָלַי מָלֵא חֶסֶד מָלֵא טוֹב מָלֵא רָצוֹן יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל חֲסַר דֵּעָה חֲסַר עֵצָה כָּמוֹנִי הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת וְהַצָּלוֹת, עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְתִגְער בְּכָל הַמַּסְטִינִים וְהַמְקַטְרְגִים עָלַי, וְתַצִּילֵנִי מִיַּד כָּל אוֹיְבַי וּמֵרוֹדְפָי, וּתְמַלֵּט נַפְשִׁי מִיַּד כָּל מִינֵי שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת