ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ט · קטע א׳
"אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט עשֵׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אוֹהֵב מִשְׁפָּט זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּט עַצְמִי בְּכָל עֵת עַל כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, וְלַחְשׁב דְּרָכַי וּלְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהִשָּׁפֵט בְּעַצְמִי הֵן עַל הֶעָבָר הֵן עַל הֶעָתִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטִי לָאוֹר, לְבָרֵר לִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁאֵלֵךְ בָּהּ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלִשְׁמר חֻקֶּיךָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא אִיגַע לָרִיק וְלֹא אֵלֵד לַבֶּהָלָה, וְלֹא אֶטֶּה מִן הַמִּשְׁפָּט הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר, וְלֹא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶזְכֶּה לִשְׁפּט וְלָדוּן אֶת כָּל עֲסָקַי וּמַעֲשַׂי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לְמַעַן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּינִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ" חוּס וַחֲמל עָלַי בַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְזַכֵּנִי שֶׁיִהְיֶה יֵצֶר הַטּוֹב שׁוֹפְטִי וְאֶזְכֶּה לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמִי הֵיטֵב הֵיטֵב, וּלְרַחֵם עָלַי וּלְהִשָּׁפֵט בְּעַצְמִי עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלַחְשׁב עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשִׁי מִנִּי שַׁחַת, וּלְקַבֵּל עָלַי קַבָּלָה חֲזָקָה בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת לִשְׁמר מִצְוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ תָמִיד, עַד שֶׁיִּתְלַהֵב לִבִּי בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וְחָזָק מְאד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב לְכַלּוֹת וְלִשְרף וּלְבָעֵר כָּל הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בִּי, הֵן הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בִּי עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, הֵן הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בִּי עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁאֲנִי עוֹסֵק לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתֶךָ, כַּאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָזֶה אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה, וְגדֶל הִתְגָּרוּת הָרַע שֶׁמִּתְגָּרֶה בָזֶה הָאִישׁ הָעוֹסֵק לְקָרֵב רְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי הָרַע שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים רוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בְּלֵב הַמְקָרְבָם חַס וְשָׁלוֹם, לְהַטּוֹת לְבָבוֹ חַס וְשָׁלוֹם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ