ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס׳ · קטע י״ג

וְאַל תּאמְרִי נוֹאָשׁ חַס וְשָׁלוֹם, לֵאמר כִּי עֲווֹנוֹתַיִךְ אִתָּךְ, וּבָהֶם אַתָּה נִמּוֹק חַס וְשָׁלוֹם וְאִי אֶפְשָׁר לָךָ עוֹד לָשׁוּב מִכְּסִילוּתֵךְ וּשְׁטֻיּוֹתַיִךְ, כִּי עֲווֹנוֹתַיִךְ עָבְרוּ ראשֵׁךְ, עַד אֲשֶׁר חַס וְשָׁלוֹם אָבַד נִצְחֵךְ וְתוֹחַלְתֵּךְ אֲהָהּ אֲהָהּ, חוּס וַחֲמל עָלֶיךָ וְעַל מְעַט יָמֶיךָ הַחֲרוּצִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד לְהִתְמַהְמֵהּ מְעַט בָּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, וְאַל תּאמְרִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה, כִּי זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה כִּי מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה, קָשִׁים וּמַזִּיקִים, וּמַכְעִיסִים אֶת בּוֹרַאֲךָ יוֹתֵר מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁעָשִׂיתָ מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לְךָ תִּקְוָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, "חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", לְעוֹלָם וְנֶעְלַם מִמְּךָ וְלֹא תֵדַע עצֶם רִבּוּי רַחֲמָנוּתוֹ וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים עַל כָּל הַחֲפֵצִים לָשׁוּב בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁבוּ עֲדַיִן וְכָל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב וּלְרַחֵם עַל כָּל הַמְחַכִּים וּמְצַפִּים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים בַּמַּחְתֶּרֶת לִמְצא הַצָּלָה וּמָנוֹס לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת יוֹתֵר, וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתָם יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה לָשׁוּב אֵל בֵּית אֲבִיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן, חַסְדּוֹ גָבַר עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, מַה שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשׁב אִלּוּ כָל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים, וְכָל בְּנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים, אֵין מַסְפִּיקִין לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר אַחַת מִנִּי אֶלֶף וּרְבָבָה מֵחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר הוּא נוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִפְרָט עַל הַנֶּאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים וּמְחַכִּים וּמְצַפִּים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת הֲלֹא מֵעַתָּה קָרָאתָ לוֹ אָבִי, "אַלּוּף נְעוּרַי אָתָּה הֲיִנְטר לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמר לָנֶצַח" חֲזַק וְהִתְחַזֵּק וְחַדֵּשׁ עַצְמְךָ בְּכָל עֵת, וְהַתְחֵל מֵעַתָּה לַעֲבד אֶת בּוֹרַאֲךָ בֶּאֱמֶת וַעֲזב דְּרָכֶיךָ הָרָעִים, וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ הַמְגֻנּוֹת וְשִׁכְחִי הֲבָלַיִךְ וּשְׁטֻיּוֹתַיִךְ "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ", קַשֵּׁר עַצְמְךָ בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַל תָּשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, דַּלּוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, עוּרָה נַפְשִׁי עוּרָה, "עוּרִי עוּרִי דַבְּרִי שִׁיר, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט", הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב, וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ.