ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס׳ · קטע ט׳

אָנָּא יְהוָה אֲשֶׁר אֵין שֵׁנָה וּתְנוּמָה לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" וְאַתָּה מְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וּמֵקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֵּה מֵתִים וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, מֵשִׂיחַ אִלְּמִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, אָנָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עוֹרְרֵנִי נָא, הֲקִיצֵנִי נָא, הֲקִימֵנִי נָא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטּאתָי רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר גָּבְרָה עָלַי עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְגַם עַל יְדֵי תַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עָזְרֵנִי לְהִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וְהַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וֶהְיֵה עִמָּדִי תָמִיד, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִפְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתִי תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת הַגּוּף כְּלָל, וְתִהְיֶה אֲכִילָתִי וּשְׁתִיָּתִי תָמִיד מֵאכֶל שֶׁנִּתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם וְתָגֵן בַּעֲדִי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יָבא לְתוֹךְ פִּי שׁוּם מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, אֲשֶׁר יְכוֹלִין לְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם אֶת הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי מַאֲכָלִים הַלָּלוּ, וְלִפּל לְתוֹךְ שֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶזְכֶּה לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה מַאֲכָלִים שֶׁנִּתְבָּרְרוּ, מַאֲכָלִים שֶׁהֵם בִּקְדֻשַּׁת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדָם לְלֵב טוֹב לְלֵב שָׂמֵחַ, וּלְפָנִים דִּקְדֻשָּׁה וְתַצִּילֵנִי מִמַּאֲכָלִים הַמְבִיאִין רעַ אֶל הַלֵּב.