ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ב · קטע ט׳

מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, צַר לִי מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְעֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאד מִנִּי שָׁחַת כִּי אֵין כּחִי אֶלָּא בַּפֶּה לְבַד, וְגַם זֶה נִמְנָע מִמֶּנִּי, "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ", כִּי חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי יָרְדוּ בְּגָלוּת עָצוּם וְכָבֵד מְאד אֲהָהּ יְהוָה צַר לִי מְאד, וְהִנְנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ מִן הַמֵּצַר, מִמֵּצַר הַגָּרוֹן מֵעמֶק הַגָּלוּת, "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה יְהוָה שִׁמְעָה בְּקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי" עָזְרֵנִי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט, לֶאֱכל מְעַט כְּדֵי חִיּוּנִי בְּצִמְצוּם, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת וַהֲנָאַת הַגּוּף כְּלָל.