ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ד · קטע ב׳

אָנָּא יְהוָה זַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִכָּל אֵלּוּ הַחֲקִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת לְגַמְרֵי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּתֵנוּ וּמִעוּט דַּעְתֵּנוּ מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד עַד שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ הַחֲקִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצא עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה וְתֵרוּץ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם דָּבָר, מֵעצֶם עֲכִירוּת וּבִלְבּוּל דַּעְתֵּנוּ, וְקַטְנוּת שִׂכְלֵנוּ וּמִעוּט חָכְמָתֵנוּ, וְעצֶם הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִכָּל שֶׁכֵּן הַחֲקִירוֹת וְהַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְיַשְּׁבָן עַל כֵּן יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים, הֵן אוֹתָן שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם וְהֵן אוֹתָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְיַשֵּׁב שׁוּם חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי מִי יָבִין אוֹרְחוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וּמִי הוּא הֶחָצוּף אֲשֶׁר יָעִיז פָּנָיו כַּכֶּלֶב לְהָרִים ראשׁוֹ וְדַעְתּוֹ לַחֲקר בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְלִשְׁאל שְׁאֵלוֹת וְקֻשְׁיוֹת עָלֶיךָ וְעַל הַנְהָגוֹתֶיךָ הָאֲמִתִּיּוֹת, אוֹ עַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה חוּס וְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה אֲנִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵין שׁוּם קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אַתָּה "וֶאֱמֶת יְהוָה לְעוֹלָם".