ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ד · קטע ט׳

רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הַמְּלֵאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מֵראשׁ וְעַד סוֹף, כִּי הַכּל בָּרָאתָ בִּשְׁבִיל רַחֲמֶיךָ לְבַד כְּדֵי לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתְךָ בָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בֶּחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא תַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַדִּין, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ וְנִסְתָּר רַחֲמָנוּתְךָ, כִּי עִקָּר הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְגַּלוֹת רַחֲמָנוּתְךָ בָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יָדַעתָּ בְּעַצְמְךָ גּדֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְהָגֵן וּלְרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וּלְהוֹצִיאֵנוּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים, מִכָּל מְקוֹמוֹת הָרָעִים, וּלְהַעֲלוֹתֵינוּ מְהֵרָה וּלְהַכְנִיסֵנוּ בְּתוֹךְ כָּל מַדְרֵגוֹת וּמְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת, וְלַהֲשִׁיבֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ פְּנֵה אָדוֹן בְּעִצָּבוֹן רוּחַ, צְפֵה בְּשִׁבְרוֹן לֵב, קָרוֹב אַתָּה לָרְחוֹקִים, רוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים שַׁדַּי הִמָּצֵא לְדוֹרְשֶׁיךָ תּאמַר הִנְנִי לִמְבַקְשֶׁיךָ, הַחֲיֵינוּ וְקַיְּמֵנוּ וַהֲשִׁיבֵנוּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְטָהֳרוֹת הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה, זַכֵּנוּ לָשִׁיר וּלְרַנֵּן וּלְנַגֵּן לְפָנֶיךָ שִׁירִים וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים, לְנַצֵּחַ בְּשִׁירִים וְנִגּוּנִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְבַטֵּל מִן הַלֵּב כָּל מִינֵי עַקְמִימִיּוֹת וּכְפִירוֹת וּמְבוּכוֹת שֶׁבַּלֵּב, וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת, וּלְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ הַלֵּב בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר" וְתַשְׁפִּיעַ וְתַמְשִׁיךְ וּתְגַלֶּה לָנוּ שִׁירִים וּזְמִירוֹת וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִין מֵראשׁ אֲמָנָה, מֵהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר הָעֶלְיוֹן שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵראשׁ אֲמָנָה".