ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה · קטע א׳

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, הָיָה הוֶֹה וְיִהְיֶה, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִכָּלֵל בְּאַחְדוּתְךָ בֶּאֱמֶת, אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, לִסְגּר וְלִסְתּם עֵינַי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, לְהַעֲצִים וְלִסְגּר עֵינַי בְּחָזְקָה מְאד, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וְאֶהְיֶה בָּזֶה הָעוֹלָם כְּעִוֵּר וְסוּמָא מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת וְהַבָּטָה בָּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְכַוֵּן אֶת עֵינַי וְדַעְתִּי וְשִׂכְלִי לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי תַּכְלִית הַנִּצְחִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בֶּאֱמֶת טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וְאֶזְכֶּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וָחֶסֶד, וְאַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב עִם כָּל בָּשָׂר בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה תָמִיד, כִּי אַתָּה חָפֵץ לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לַהֲבִיאֵנוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד.