ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ו · קטע ט״ו

וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי פְגָמִים וַעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְלֹא נָבא לִידֵי עֲבֵרָה, שֶׁהֵם, מֵאַיִן בָּאנוּ מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אָנוּ הוֹלְכִים לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אָנוּ עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לְהִתְחָרֵט וְלָשׁוּב בֶּאֱמֶת עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁעָבַרְנוּ עַד הֵנָּה בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה בְּכחַ וּבְפעַל, עַל הַכּל תִּמְחֹל וּתְכַפֵּר וְתִסְלַח לָנוּ חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲווֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא וְתִהְיֶה עִמָּנוּ מֵעַתָּה וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָסוּר מֵרָע, לִבְלִי לַעֲבר עוֹד עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל רְצוֹנְךָ אֲפִלּוּ תְנוּעָה קַלָּה וְתַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם כָּל מִצְווֹתֶיךָ בְּאַהֲבָה וּלְהוֹצִיא מִכּחַ אַל הַפּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְחַיּוּת חָדָשׁ בְּכָל עֵת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה מִן הַכּחַ אֶל הַפּעַל וְיִתְחַדְּשׁוּ וְיִתְקַיְּמוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל יָדֵינוּ, עַל יְדֵי הַחַיּוּת הֶחָדָשׁ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל עֵת מִשְׁנֵי הַיּוּדִי"ו שֶׁל שְׁנֵי שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שֵׁם הָעֶצֶם וְשֵׁם הַכִּנּוּי, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עָלֵינוּ "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי רוּחֲךָ טוֹבָה, תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר".