ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ו · קטע ז׳

עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְבַל אַטְעֶה אֶת עַצְמִי וְלא אֲחַפֶּה אֶת הַשֶּׁקֶר בָּאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלּא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַבַּעַל דָּבָר וְהַקְּלִפּוֹת לְסַבֵּב מִסְבּוֹת בְּדַעְתִּי בִּמְזִמּוֹתֵיהֶם וּבְנִכְלֵיהֶם וּבְדַרְכֵי הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם, לְהִתְגּוֹלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עַל דַּעְתִּי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תְנוּעָה וְהַמְחָאַת כָּף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אוֹ לְהוֹצִיא שׁוּם קוֹל וְדִבּוּר בִּשְׁבִיל אֵיזֶה פְּנִיָּה חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַטְעוֹת אֶת עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת אֲנִי צָרִיךְ לָזֶה חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה "יְהוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי", וַחֲדַל וּמְנַע אוֹתִי מִכָּל מִינֵי פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים, הֵן מִפְּנִיּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר גָּמוּר בִּשְׁבִיל הִתְפָּאֲרוּת בְּנֵי אָדָם מַמָּשׁ אוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹנָם חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן מִפְּנִיּוֹת שְׁקָרִים הַמְצֻפִּים בֶּאֱמֶת "לא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל, עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי לא יִדְבַּק בִּי, לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי, רָע לא אֵדָע לא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עוֹשֵׂה רְמִיָּה, דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי", רַק אֶזְכֶּה שֶׁכָּל כַּוָּנָתִי וּתְנוּעוֹתַי בִּתְפִלָּתִי יִהְיֶה רַק לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמֶת שֶׁאַתָּה חָפֵץ בּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מֵעָלְמָא דְּאָתֵי לָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לָדוּן בּוֹ אֶת עוֹלָמְךָ, "קָטן וְגָדוֹל שָׁם הוּא", כִּי תָבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִם כָּל בָּשָׂר, וְאַתָּה עָתִיד לִקַּח דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מֵאִתָּנוּ וְלָדוּן אוֹתָנוּ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, עַל כָּל דָּבָר גָּדוֹל וְקָטן, כִּי אֵין אַתָּה וַתְּרָן כְּלָל, וְאָז לא תְּוַתֵּר שׁוּם דָּבָר קָטָן, כִּי "הָאֱלקִים יָבִא בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע", וְהַכּל יִהְיֶה נִזְכָּר לְהָאָדָם אָז.