ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ז · קטע ד׳

אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה, חוּס וַחֲמל עַל כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וְהַצֵּל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְתוֹצִיא אֶת הַכָּבוֹד מִבֵּינֵיהֶם, וְתַעֲלֶה אֶת הַכָּבוֹד מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וּתְרַחֵם עַל שְׁכִינַת עֻזְּךָ אֲשֶׁר הוּרַד כְּבוֹדָהּ וּגְאוֹנָהּ וְיָרְדָה וְנִדַּלְדְּלָה כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ מִכְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל, וּכְבוֹדְךָ וּמַלְכוּתְךָ נִתְרַחֵק מֵאִתְּךָ כִּבְיָכוֹל, וְיָרַד וְנָפַל עַד שֶׁהִגִּיעַ כָּל הַכָּבוֹד לְהָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר "וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאד", וְנַהֲפוֹךְ כָּל הַכָּבוֹד לְזָרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּשֵׂכֶל וּפָנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם הָעַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם דּוֹמִין כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם.