ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ח · קטע ו׳

וְזַכֵּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה תָמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה תַּרְוִיחַ לָנוּ בְּכָל עֲסָקֵינוּ, וְתַזְמִין לָנוּ פַרְנָסוֹתֵינוּ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם וְתִתֶּן לָנוּ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, עשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה בָּעֵת הַזּאת, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי חַיֵּינוּ תְלוּיִם מִנֶּגֶד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַשִּׂיג פַּרְנָסָה, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים כִּי מִמִּי אֶשְׁאַל לַחְמִי וּפַרְנָסָתִי, וְכָל צְרָכַי הַמְרֻבִּים מְאד, הֲלֹא מִמְּךָ לְבַד, אֲשֶׁר אַתָּה מְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים חֲמל עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְתֵן לִי פַּרְנָסָה בְּרֶוַח מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה, וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם וְעָזְרֵנִי לְסַלֵּק כָּל הַחוֹבוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב מִכְּבָר, וּמֵעַתָּה תַּצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אָבא לִידֵי שׁוּם חוֹב וְהַלְוָאָה כְּלָל וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתַקֵּן פְּגַם כָּל הַגְּזֵלוֹת שֶׁבְּיָדִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאֶזְכֶּה לְהָשִׁיב אֶת כָּל הַגְּזֵלוֹת אֲשֶׁר גָּזַלְתִּי, אוֹ אֶת הָעשֶׁק אֲשֶׁר עָשַׁקְתִּי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְכָל מִינֵי סִכְסוּכִים בְּעִסְקֵי מָמוֹן, שֶׁנִּשְׁאָר בְּיָדִי אֵיזֶה מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרַי עַל יְדֵי אֵיזֶה טָעוּת וְהַעְלָמָה מֵאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְחוֹב וְכַדּוֹמֶה, הֵן מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן הֵן מַה שֶּׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי, הַכּל אֶזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְשַׁלֵּם לְבַעֲלֵיהֶם חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְתַשְׁפִּיעַ לִי בְּרַחֲמֶיךָ מָמוֹן הַרְבֵּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתִי לְסַלֵּק לְכָל מִי שֶׁנָּגַעְתִּי בְּמָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו שׁוּם צַד נְגִיעָה בָּעוֹלָם וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּיָדִי אֵיזֶה גְּזֵלָה וָחוֹב שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי לְמִי גָזַלְתִּי, תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת מֵהֶם צָרְכֵי רַבִּים, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה בְּחַיַּי לְתַקֵּן וּלְהַחֲזִיר כָּל הַגְּזֵלוֹת וְהַחוֹבוֹת שֶׁבְּיָדִי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה, שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ גוֹזֵל נַפְשׁוֹ וָנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וּכְאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ