ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ז׳ · קטע י״ב

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי שֶׁקֶר וְטָעוּת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מִדִּבְרֵי שֶׁקֶר שֶׁלּ ֹא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן מִדַּרְכֵי שֶׁקֶר, שֶׁלּ ֹא נֵלֵךְ בְּדַרְכֵי שֶׁקֶר חָלִילָה וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מִדְּרָכִים נְבוֹכִים מִדַּרְכֵי תּוֹעִים, רַק תִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ תָּמִיד לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הָאֱמֶת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְנִזְכֶּה לְחַבֵּר וּלְיַחֵד אֱמֶת וֶאֱמוּנָה תָּמִיד