ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ז׳ · קטע ב׳

כִּי "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ" וְגִלִּיתָ אֱלָהוּתְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ, כִּי הוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִתֹּקֶף גָּלוּתָם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל, מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִנּוּ"ן שַׁעֲרֵי טוּמְאָה, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָנוּ בְּנוּ"ן שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וְעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּמִצְרַיִם וְעַל יַם סוּף, וְשִׁבַּרְתָּ וְהִכְנַעְתָּ כָּל אֱלִילֵי מִצְרַיִם, וְשִׁדַּדְתָּ הַמַּעֲרָכוֹת וְשִׁנִּיתָ הַטֶּבַע וְעָקַרְתָּ וּבִטַּלְתָּ כָּל מִינֵי כְּפִירוּת וְכָל מִינֵי אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיוֹת שֶׁל פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּשְׁתַּקְּעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּמִינֵי כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲשֶׁר זֶה הָיָה תֹּקֶף גָּלוּתָם וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים ל ֹא עָזַבְתָּ אוֹתָנוּ בֵּינֵיהֶם, וּמִהַרְתָּ לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִתּוֹכָם, וְהִכְנַעְתָּ וְשִׁבַּרְתָּ וְעָקַרְתָּ כָּל מִינֵי כְּפִירוֹת שֶׁלָּהֶם עַל יְדֵי הַנִּסִּים וְהַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁעָשִׂיתָ בָּהֶם וְגִלִּיתָ אֱלָהוּתְךָ וְאַדְנוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וּמֵאָז נִדְבְּקוּ יִשְׂרָאֵל בְּךָ לְעוֹלָם, וְהֶאֱמִינוּ בַּיהֹוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים תָּמִיד, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה וּנְכוֹנָה