ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ג · קטע א׳

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל אֱמוּנָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לִכְנס וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מִגַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי, לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תּאכַל אוֹתִי עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחַז בִּי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּבִטּוּל גָּמוּר