ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳ · קטע ב׳

וּבְכֵן עָזְרֵנִי יְהֹוָה שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם רוּחַ חַיִּים לְמַלֹּאת כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתִשְׁמַע קוֹל אַנְחוֹתֵינוּ תָּמִיד, וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ רוּחַ חַיִּים רוּחַ טוֹבָה מֵהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ, הֵן בְּגוּף הֵן בְּנֶפֶשׁ הֵן בְּמָמוֹן, בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי, כֻּלָּם יִתְמַלְּאוּ וְיֻשְׁלְמוּ לְטוֹבָה, כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים וְאַתָּה מַשְׁפִּיעַ רוּחַ חַיִּים לְכָל חַי וּלְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הַדְּבֵקִים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד, אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ עַל כֵּן חֲמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּתְגַלֶּה לָנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּתְזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם רוּחַ הַחַיִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ לְבַד שֶׁאָנוּ מְאַנְּחִים עַל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן תֵּכֶף וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה וְכָל הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאִים וְהַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר עַל יָדָם סִלַּקְנוּ וְהִרְחַקְנוּ הָרוּחַ חַיִּים וְעַל יָדָם בָּאוּ לָנוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ, עַל כֻּלָּם תִּמְחֹל וְתִסְלַח בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בְּקִרְבָּם, אֲשֶׁר עַל יָדָם אַתָּה מִתְרַצֶּה וּמִתְפַּיֵּס לְיִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, וְעַל יָדָם אַתָּה מְכַפֵּר וּמוֹחֵל לַעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" וּתְבַטֵּל וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ כָּל אוֹיְבֵינוּ, וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: