ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳ · קטע ט׳

עַל כֵּן תַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לִזְכּוֹת לִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁיֻּפְתַּח לָנוּ אוֹר הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר פְּסַק הַהֲלָכָה עַל מְכוֹנוֹ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָּהֶם בַּחֲטָאֵינוּ, הֵן בְּגִלְגּוּל זֶה וְהֵן בְּגִלְגּוּל אַחֵר וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֶת כָּל צָרְכֵי בַּקָּשָׁתֵנוּ