ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ה׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כַּמֵּת בְּחַיַּי חַס וְשָׁלוֹם עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ וְאֶזְכֶּה לִקְבּעַ עַצְמִי עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְלִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל וּלְהִכָּלֵל תָּמִיד גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, וְאֶהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינַי לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתִי הַשְּׁפָלָה מְאד וְעַל כָּל פָּנִים לֹא אֵצֵא מִמְּקוֹמִי וְלֹא אֶטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם בְּעַצְמִי וְאֶהְיֶה מַכִּיר אֶת מְקוֹמִי הַשָּׁפָל וְנָמוֹךְ מְאד, בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי גַאֲוָה טְמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמִגַּסּוּת הָרוּחַ תָּמִיד