ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ב · קטע ב׳

וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר, וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵיךְ לָתֵת קִצְבָה וּגְבוּל לְלִמּוּדַי שֶׁאֵדַע מָתַי לִלְמד, וּמָתַי לְבַטֵּל בְּעֵת הַהֶכְרַח, בְּאפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם מחִי וְשִׂכְלִי בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלא יַזִּיק לִי חַס וְשָׁלוֹם רִבּוּי הַלִּמּוּד וְהָעֵסֶק חוּץ מֵהַגְּבוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת כִּי לִפְעָמִים אֲנִי מִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי מִלִּמּוּדַי יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְלִפְעָמִים נַפְשִׁי בּוֹעֵר וּמִתְלַהֵב וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאד לִלְמד תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק וּבִטּוּל כְּלָל וּבֶאֱמֶת גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי רְצוֹנְךָ לָתֵת גְּבוּל לְכָל דָּבָר