ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ב · קטע ד׳

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וּתְזַכֵּנִי לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּבִטָּחוֹן לִבְטחַ בֶּאֱמֶת בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלַי, וְתַשְׁפִּיעַ וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתִתֶּן לִי פַּרְנָסָתִי בִּשְׁלֵמוּת, פַּרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ וּפַרְנָסַת הַגּוּף, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְקִלְקַלְתִּי מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי, וּפָגַמְתִּי מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וַהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי אֲשֶׁר לְפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים אֲנִי רָחוֹק מְאד מִפַּרְנָסָה, אַף עַל פִּי כֵן אֶבְטַח בְּךָ כִּי לא תַּעַזְבֵנִי לְעוֹלָם בַּחֲסָדֶיךָ, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים טוֹב לַכּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "טוֹב יְהוָה לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל אַתָּה זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד, וּבְרַחֲמִים אַתָּה נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדֶּךָ