ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ג · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וּצְעָקָה וַחֲרָטָה שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם הָיִיתִי צָרִיךְ לִצְעק כְּבָר לִפְנֵי כַמָּה שָׁנִים וְעַתָּה אַחַר שֶׁהוֹסַפְתִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, מָה אוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד, וּמִי יוּכַל לְחַדֵּשׁ דִּבּוּרִים יוֹתֵר, מִי יָשׂוּם לִי פֶּה לְדַבֵּר עוֹד כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עַתָּה וּבִפְרָט שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְדַבֵּר, אִם לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה כִּי אִם חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי, אוֹי אוֹי אוֹי, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה חֲיָלִים אֲגַבֵּר כְּכֶלֶב מֵת אֲנִי מֻנָּח לְפָנֶיךָ, כְּטִיט הַנֵּרוֹק אֲנִי נִשְׁפָּךְ לְפָנֶיךָ, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, מָלֵא חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה עֲזר לְתוֹעֶה וְנִתְעֶה בִּדְרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים וּמַחֲשָׁבוֹת מְבֻלְבָּלוֹת כָּמוֹנִי הַיּוֹם, הוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּלְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה חָנֵּנִי וּפְדֵנִי, "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ, הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳרֶנָּה עֵקֶב חַסְדְּךָ יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי"