ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ד · קטע א׳

"יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת", זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה לִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל חֶשְׁקִי וּרְצוֹנִי, לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ וְלָבוֹא לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הַהֶכְרַח שֶׁלִּי כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ וּמֻכְרָח לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְגדֶל עצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ, וּלְעצֶם עֳבִיוּת גַּשְׁמִיּוּתִי וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי, אֲשֶׁר עַל כָּל זֶה אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם עִקָּר יְסוֹד מְקוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שָׁם שׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה בָּחַר בָּהּ בִּשְׁבִיל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַנִּבְחָר הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד אֶרֶץ הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ עִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ.