ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ד · קטע ו׳

אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים, "נוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה", אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ רִבּוּי חֲלִישׁוּתִי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי וְעַקְמִימִיּוּת לְבָבִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וּבִפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר קדֶם שֶׁאֲנִי מַתְחִיל לַעֲשׂוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לַעֲסֹק בּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, מְבַלְבְּלִים וּמְעַקְּמִים אֶת לְבָבִי וְדַעְתִּי בְּכַמָּה וְכַמָּה עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת, וּבְכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל עַד אֲשֶׁר קַצְתִּי בְּחַיַּי כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי מָלֵא רַחֲמִים וּמָה אֶעֱשֶׂה וַעֲווֹנוֹתַי עָשׂוּ כָּל זאת רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶעֱבר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּעַכְּבִים מִן הַקְּדֻשָּׁה הֵן מְנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי מֵחֲמַת תַּאֲוֹת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הֵן מְנִיעוֹת מֵאַנְשֵׁי הָעוֹלָם הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים כִּי רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ הַכּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל, וְאַאֲרִיךְ אַפִּי וְרוּחִי וְלֹא אַשְׁגִּיחַ וְלֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אָחוּשׁ עֲלֵיהֶם כְּלָל וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי, וְאַל יְקַצְּרוּ רוּחִי חַס וְשָׁלוֹם, אַל יֵרַךְ לְבָבִי וְלֹא אִירָא וְלֹא אֶחְפּז וְלֹא אֶעֱרץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הַהוֹלֵךְ עִמָּנוּ לְהִלָּחֵם לָנוּ עִם אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ