ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ו · קטע א׳

עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְאִם אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה לָשׁוּב, וְעוֹד הוֹסַפְתִּי קִלְקוּלִים וַעֲווֹנוֹת הַרְבֵּה גְדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּכָל יוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי מְחַכֶּה בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבא גְאֻלָּתִי וּפְדוּת נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי וְלַעֲמד מִירִידָתִי וְלִחְיוֹת מִמִּיתָתִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה.