ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ח · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לָקוּם תָּמִיד בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ אַזְהָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל זֶה, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַטְרִידֵנוּ מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר אִבַּדְנוּ רב הַלֵּילוֹת אֲשֶׁר בִּטַּלְנוּ מִלָּקוּם בַּחֲצוֹת עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל רַב לְהוֹשִׁיעַ, תֶּן לִי עֵצָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לָקוּם תָּמִיד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא תֵּכֶף אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלָּיְלָה, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַּיִץ וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל גָּלוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְסְרוּ רָזֶיהָ לְחִיצוֹנִים, וְעַל חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים שֶׁגָּרְמוּ כָּל זֶה, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹצֵר הַכּל, כַּמָּה וְכַמָּה הֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים בִּכְלָל וּבִפְרָט.