ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע ד׳

וּתְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, הֵן לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה הַכְּשֵׁרִים, הֵן לִשְׂמחַ בִּשְׁאָר שְׂמָחוֹת שֶׁל מִצְוָה וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל עֵת בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה בְּחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְאֶזְכֶּה לִשְׂמחַ וְלִרְקד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלַעֲבר בְּכָל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין, שֶׁכְּלוּלָה מֵרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִידִין כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא שׁרֶשׁ נְקֻדַּת כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב".