ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט׳ · קטע ח׳

וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַעַזְרֵנוּ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר וְהַשֵּׁבֶט הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ, אֲשֶׁר מִשָּׁם נֶחְצַבְנוּ, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה תְּפִלָּתֵנוּ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַהוּא הַשַּׁיָּךְ לִתְפִלָּתֵנוּ הַשָּׁמַיְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, עַד שֶׁתַּעֲלֶה תְּפִלָּתֵנוּ לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְיִהְיֶה כֹּחַ לִתְפִלָּתֵנוּ לְעוֹרֵר אֶת הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן הַשַּׁיָּךְ לְשַׁעַר וָשֵׁבֶט שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְיַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ טוֹבָה וּבְרָכָה, לְבָרֵךְ אֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וּלְהַצְלִיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יָדֵנוּ