ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ז׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו בָּעוֹלָם בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעִנְיַן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְרַבִּים קָמִים עֲלֵיהֶם לְבַלְבֵּל וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ מִנְּעוּרֵיהֶם, עַל יְדֵי חָכְמָתָם הָרָעוֹת רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְמַעַנְךָ, וְהָגֵן בַּעֲדֵיהֶם וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם מִכָּל מִינֵי חִנּוּכִים הָרָעִים שֶׁל כָּל מִינֵי דְרָכִים שֶׁאֵינָם יְשָׁרִים בְּעֵינֶיךָ אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם חֲמל עַל פְּלֵיטַת יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אֵין לָנוּ עַל מָה לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל זְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ, שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְקַבֵּל הֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מֵהַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּזְכּוּ עַל יָדוֹ לֵילֵךְ וּלְהִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִכְנס בְּתוֹרַת יְהוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּזְכּוּ לִלְמד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה וְתִפְתַּח אֶת לִבָּם בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְתִתֶּן לָהֶם בִּינָה בְּלִבָּם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמעַ לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵיהֶם בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּיהֶם בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְתִהְיֶה עִמָּהֶם תָּמִיד וְתַעַזְרֵם וְתוֹשִׁיעֵם שֶׁיִּזְכּוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם.