ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע א׳

טוֹב וּמֵטִיב לַכּל אֲשֶׁר בָּרָאתָ הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת טוּבְךָ וְרַחֲמָנוּתְךָ, וּמֵרב טוּבְךָ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי אֲשֶׁר חָפַצְתָּ לְגַלּוֹת לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נָתַתָּ בָּנוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ וּלְשַׁבְּרוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְכָל טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כִּי דַעְתְּךָ שָׂגְבָה מְאד, וְיָדַעְתָּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כחַ הַבְּחִירָה לָאָדָם עַל יְדֵי שְׁנֵי הַיְצָרִין שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע וְלַאֲשֶׁר טוּבְךָ וְהַשָּׂגַת אֲמִתָּתְךָ עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנַּשִּׂיג אוֹתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הִגְדַּלְתָּ וְהִרְבֵּיתָ בְּכחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְנָתַתָּ לוֹ כחַ לְהָסִית וְלִמְנעַ וּלְפַתּוֹת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כְּדֵי שֶׁנִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְשָׁבְרוֹ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וּבְכָל בְחִינָה וּבְחִינָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת אֱלֹהוּתְךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָה, "כִּי גָבהַּ מֵעַל גָּבהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם" כִּי מֵעצֶם טוּבְךָ הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב, אַתָּה חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעְלָה אַחֲרָיו וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהַשִּׂיג הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַכּחַ הַמּוֹנֵעַ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִשְׁטוּת דַּעְתִּי הַפְּחוּתָה, לֹא דַי שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרוֹ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, אַף גַּם הִתְגָּרָה בִּי בְּיוֹתֵר מִנְּעוּרַי, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּסְתִּי כְּתוֹא מִכְמָר, "נְתָנַנִי יְהוָה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעָמִים לַחְתּר לָצֵאת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מִתַּחַת יָדוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בִּי בְּיוֹתֵר וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי", מָה אוֹמַר, מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ אֶשָּׂא עַיִן עַתָּה עַתָּה, אֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי