ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ז · קטע ז׳

וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלֹּתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת הָעוֹלִים עַל דַּעְתֵּנוּ וּלְהָפְכָם לְטוֹבָה וְתִתֶּן לָנוּ כחַ וּגְבוּרָה בְּכָל עֵת לִמְשׁךְ וְלַהֲפךְ הַמַּחֲשָׁבָה מֵרַע לְטוֹב, מִחוּץ לִפְנִים, בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת בִּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת לְגַמְרֵי וְלֹא יָבוֹאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל, וְתִהְיֶה תְפִלּוֹתֵנוּ שְׁלֵמָה וּשְׁגוּרָה וּסְדוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בַּעֲנָוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה וְרֶתֶת וְזִיעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כחַ לִמְשׁל בִּתְפִלּוֹתֵינוּ לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְכָל הַדִּינִים עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ, הֵן מִכְּלָל יִשְׂרָאֵל הֵן מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת בְּאפֶן שֶׁתִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְתִתְעַדֵּן עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד וְיִתְגַלּוּ וְיָאִירוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, וְיֻמְשַׁךְ חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא בָּעוֹלָם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם" וּכְתִיב. "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.