ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ט · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל רִחוּקִי מֵעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי" וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַהוּ עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, כִּי עֲנָוָה גְדוֹלָה מֵהַכּל, רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְזַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לֵידַע וּלְהַכִּיר הֵיטֵב מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁאֶתְבַּטֵּל נֶגְדָּם בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי גֵאוּת וְגַבְהוּת וְגַדְלוּת וְגַסּוּת וּפְנִיּוֹת מִכָּל מַה שֶּׁהַפֶּה יָכל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשׁב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת