ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״ז

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין בָּנוּ כּחַ וָשֵׂכֶל אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְרַצּוֹת אוֹתְךָ עַל זֶה, כִּי בֶאֱמֶת הָיָה רָאוּי לָנוּ לִפּוֹל עַל פָּנֵינוּ תָּמִיד וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לַעֲפַר אָרֶץ, יוֹמָם ל א נָנוּחַ לַיְלָה ל א נִשְׁכַּב, ל א נַחֲרִישׁ וְל א נִשְׁקט וְל א נִתֵּן דָּמִי לָךְ, וְנַזְכִּיר אוֹתְךָ תָּמִיד שֶׁתְּרַחֵם עַל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְתִרְפָּאֵם רְפוּאָה שְׁלֵמָה, כִּי כְבָר סָבְלוּ כֻּלָּם יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, מִי יָבִין עצֶם פִּלְאֲךָ וּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת, וּמִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ, כִּי צַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ, אַךְ כְּבָר קִבְּלוּ צַעַר וְיִסּוּרִין יוֹתֵר מִדַּי הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יאמַר לְצָרוֹתֵיהֶם דַּי חוּס וַחֲמל עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְהִתְפַּלֵל בַּעֲדָם וְיִחְיוּ כֻּלָּם, כִּי אֵין לָנוּ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, כִּי אִם אַתָּה לְבַד בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתְפַּלֵּל בַּעֲדָם תָּמִיד, וּתְבָרְכֵם וְיִחְיוּ יָמִים עַל יְמֵיהֶם תּוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים, יִרְאוּ זֶרַע יַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים, יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים וְיֵצְאוּ מֵהֶם בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים דּוֹרוֹת וְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.