ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ב · קטע ח׳

וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה תָמִיד חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים וְאֶזְכֶּה לְדַלֵּג וְלַעֲבר מְהֵרָה בְּכָל עֵת עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהָעַקְמִימֻיּוֹת וְעַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הַמְבַלְבְּלִין אֶת הַמּחַ וְהַדַּעַת מִלְּחַפֵּשׂ וְלַחְשׁב וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה רַק אֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה דַּעְתִּי וּמוֹחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי דָבוּק וּמְקֻשָּׁר בְּכָל עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מְאד בַּל יִמּוֹט לְעוֹלָם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצא וּלְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְכחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה תֵּלֵךְ לְפָנַי וְתַנְחֶה אוֹתִי בְּכָל עֵת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר, בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ".