ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ג · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי מַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן עָלָיו, יָדַעְתִּי גַם יָדַעְתִּי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה, וּכְפִי גדֶל מַעֲלַת הַמִּצְוָה וְהַמִּדָּה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְפִי גדֶל תּוֹעַלְתָּהּ לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כֵּן עצֶם רִחוּקִי מִזֶּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וּבִפְרָט מִשִּׂמְחָה בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, אֲשֶׁר כִּמְעַט בָּזֶה תּוֹלֶה הַכּל וְהוּא עִקָּר הַהִתְקָרְבוּת אֵלֶיךָ אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת עַל זֶה וְגדֶל הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין וּמִתְגָּרִין בְּכָל פַּעַם לִמְנעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת חֲמל עָלַי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, וְשַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ תָמִיד וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִשְׂמחַ מְאד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, חֹק וְל א יַעֲבר, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּשִׂמְחָה מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד גַּם בִּימֵי הַחֹל בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית יִרְאוּ עֵינַי וְיִשְׂמַח לִבִּי וְתָגֵל נַפְשִׁי בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְהָרִים הַיִּרְאָה אֶל הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, וְאֶזְכֶּה לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ בְּדַעַת שָׁלֵם בְּלִי כְסִילוּת כְּלָל.