ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ז · קטע ב׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי רָחוֹק מִפַּרְנָסָה בְּכָבוֹד מְאד מְאד, כִּי פָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ מְאד, הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי אֲבָל בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים כְּעָנִי בַּפֶּתַח, כְּדַל וְאֶבְיוֹן הַמַּחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים, פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד, בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַד, וְתַזְמִין לִי פַרְנָסָתִי מִן הַשָּׁמַיִם, וְתִתֶּן לִי כָּל צְרָכַי וְכָל צָרְכֵי אַנְשֵׁי בֵיתִי וְכָל הַתְּלוּיִים בִּי וְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, כִּי עֵינֵינוּ לְךָ לְבַד תְּלוּיוֹת, עֵינֵינוּ לְךָ לְבַד מְצַפּוֹת וּמְחַכּוֹת.