ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ז · קטע ד׳

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁתַּגִּיעַ לָנוּ הַפַּרְנָסָה קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ בְּכָבוֹד וּבְנַחַת, וּבְהֶתֵּר וּבִקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וּבְהַרְחָבָה וְנַחַת גָּדוֹל וְתַצִּילֵנוּ מֵחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ לְסַלֵּק מְהֵרָה כָּל הַחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים מִכְּבָר, וְתִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה מִלָּבא לִידֵי חוֹב עוֹד לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת מְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מְאד מִמְּעַט עֲבוֹדָתְךָ שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת