ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ב׳ · קטע ו׳

וְתַצִּילֵנִי מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ צָרוֹת לְבָבִי הָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים מְאד, עַד "אֲשֶׁר כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" כִּי צַר לִי מְאד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי רַע וָמַר כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ, וְאֵין לִי שׁוּם אָח וָרֵעַ לְפָרֵשׁ לְפָנָיו שִׂיחָתִי הַכְּבֵדָה וְהַמָּרָה מְאד מְאד, וַאֲנִי נוֹשֵׂא אֲבָנִים קָשִׁים עַל לִבִּי "עָלַי לִבִּי דַוָּי", כִּי רַק לִבִּי יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשִׁי, הַמָּרָה מֵראשׁ וְלַעֲנָה, אֲשֶׁר ל א יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר וְכָל הַדָּמִים שֶׁבְּאֵבָרַי כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים אֶל הַלֵּב, וּמַכְבִּידִים עַל הַלֵּב מְאד, וְכָל אֵבָרַי וְעוֹרְקַי וְגִידַי עִם כָּל הַדָּמִים שֶׁבָּהֶם, כֻּלָּם מְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִמָּלֵט וְאֵיךְ לְהִנָּצֵל מִנִּי שַׁחַת, מִדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁל גֵּיהִנָּם וּמִדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁל הֶעָתִיד, וְאֵיךְ לְהִנָּצֵל מִכָּל הַחֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל הַפְּגָמִים וּמִכָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם הֵן תּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה, ל א יָדַעְתִּי נַפְשִׁי מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל, וּמֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ תְּרוּפָה לְמַכָּתִי הָאֲנוּשָׁה