ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ׳ · קטע א׳

"רָם וְנִשָּׂא, שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ תִּשְׁכּן, וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים", זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ רְצוֹנְךָ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין רְצוֹנְךָ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּמחִין דְּקַטְנוּת וּצְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, לָצֵאת מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְגַם כְּבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת שֶׁהוּא שָׂנוּא בְּעֵינֶיךָ מְאד, כִּי הַגַּדְלוּת וְהַגַּבְהוּת הוּא תּוֹעֲבַת יְהוָה אֲשֶׁר שָׂנֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב", וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְכַאֲשֵׁרָה וְעַתָּה לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ יִזְכֶּה בַּעַר וְנַעַר וַחֲסַר דֵּעָה כָּמוֹנִי, לֵידַע דֶּרֶךְ הָאֱמֶת בָּזֶה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב בְּשִׂמְחָה בְּמחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁיִּגְבַּהּ לִבִּי בְּדַרְכֵי יְהוָה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וּפְנִיּוֹת, רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לַעֲנָוָה שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".