ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״א · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, וְאֵין לְפָנֶיךָ שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשִּׂמְחָה הִיא סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה הִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, וְכָל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה דַּיְקָא, וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁלָּנוּ מִמְּךָ וְהִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוֹת הַכּל הִיא עַל יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה, כִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד