ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ב · קטע ב׳

עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי כִּי יָדַעְתָּ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְתּר בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד מְאד, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ "וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי", מָתַי תַּתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּי אִם אָמְנָם רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי עִמִּי, נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי כחַ עַד הֵנָּה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת צַדִּיקֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים בֶּאֱמֶת אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִמְּךָ מְאד מְאד, וְגדֶל רִחוּקִי וְעִנְיָנִי וּמַהוּתִי אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה יָדַעְתָּ וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה וּתְפִילָּה לְפָנֶיךָ, אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב כְּכל אֲשֶׁר צָפוּן וְגָנוּז בִּלְבָבִי, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אִם אֶזְכֶּה לִמְצא חֵן בְּעֵינֶיךָ מֵעַתָּה, שֶׁתִּפְתַּח לִי מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ שַׁעֲרֵי תְפִילָּה, שַׁעֲרֵי תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, שַׁעֲרֵי מְלִיצָה אֲמִתִּיִּית, שַׁעֲרֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שַׁעֲרֵי שִׂיחָה וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שַׁעֲרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִצְעק וְלִזְעק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ, וְלִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי, עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁהִרְבֵּיתִי מְאד לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה מָה אֲדַבֵּר, "אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי מִי יִתֵּן ראשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה" עַל מַר נַפְשִׁי אֲשֶׁר גָּמַלְתִּי לְנַפְשִׁי בְּחִנָּם בִּשְׁבִיל תַּאֲוָה קַלָּה הָעוֹבֶרֶת כְּצֵל עוֹבֵר, מָרַדְתִּי נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר מָרַדְתִּי, וּבָאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְאִבַּדְתִּי מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי אוֹיָה עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק, לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי".