ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ד · קטע א׳

"מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר", מֶלֶךְ מְלָכִים הַמַּמְלִיךְ מְלָכִים וְלוֹ הַמְּלוּכָה, "מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵם מַלְכִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָא [וְדָיְרֵי] אַרְעָא", אֲשֶׁר כָּל הַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַמַּנְהִיגוּת וְהָרָאשׁוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, מִגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים הַכּל מֵאִתְּךָ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'אֲפִלּוּ רֵישׁ גַרְגּוּתָא מִן שְׁמַיָּא מוּקְמֵי לֵיהּ', כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר. "לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ".