ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ד · קטע ג׳

כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עצֶם הַמַּעֲלוֹת שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי מַנְהִיג כָּשֵׁר, כִּי זוֹכִין עַל יָדוֹ לְבַטֵּל אַרְבַּע מִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם, פְּגַם אֱמוּנָה וּכְפִירוּת וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וּלְשׁוֹן הָרָע הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּן, שֶׁהֵם רָאשֵׁי כָל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ לִזְכּוֹת לְהִנָּצֵל מִפְּגַם אַרְבָּעָה מִדּוֹת רָעוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִלְכָּד בָּהֶם כְּפִי מַה שֶּׁנִּלְכָּד, בְּהִרְהוּר אוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד וְאַתָּה יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעִים הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה הַנּוֹגְעִים בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים הֲגוּנִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּסַדְּרוּ וְיַעֲרִיכוּ הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ לְהִנָּצֵל עַל יָדָם מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יֻדְבַּק בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ שׁוּם שֶׁמֶץ מֵהֶם, לֹא מֵהֶם וְלֹא מִקְצָתָם, לֹא בְּמַחֲשָׁבָה לֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה, לֹא בְּשׁוֹגֵג וְלֹא בְּמֵזִיד רַק נִזְכֶּה לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וּנְקִיִּים לְגַמְרֵי מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה.