ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ו · קטע ה׳

וּבְרַחֲמֶיךָ תָּשִׂים שָׁלוֹם בֵּינְךָ וּבֵין יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וּמְרִיבָה וְקִנְטוּר בֵּין אָדָם וַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וּבִפְרָט בֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה הַכְּשֵׁרִים, אֲשֶׁר יִחוּדָם יָקָר מְאד אֲשֶׁר בָּהֶם תּוֹלֶה יִחוּדָא עִלָּאָה, וּשְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם עֲזר וְרַחֵם שֶׁלֹּא תִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה, בִּזְכוּת וְכחַ הַסְּפָרִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְנִתְעַלְּמוּ מִן הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל זֶה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶּׁסְּפָרִים אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְעַט מֵהַרְבֵּה, יִתְפַּשְּׁטוּ וְיֵצְאוּ בָּעוֹלָם, וְיָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה, וְיַעֲשׂוּ פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִמָּשֵׁךְ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה רוּחַ קִנְאָה לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמַת תַּאֲוַת נִיאוּף שֶׁנִּזְכֶּה אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל תַּאֲוָה זאת מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי, וְלֹא יָבא עָלֵינוּ שׁוּם הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה רָעָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּפְרוּשִׁים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְלֹא נִזְדַּקֵּק לָזֶה כִּי אִם בָּעֵת הַהֶכְרַח בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם וְתִתֶּן לָנוּ כּחַ לְקַיֵּם מִצְוָה זאת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.