ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ח · קטע ב׳

"וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה", הַט אָזְנְךָ לְשַׁוְעָתֵנוּ, "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ", וְחוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹרֵנוּ וְלַמְּדֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, מַה נִּפְעַל עַתָּה, אֶל מִי נִפְנֶה לְעֶזְרָה, "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם", הוֹדִיעֵנוּ נָא בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה כִּי לְעצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵנוּ עַתָּה, וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲזר אוֹתָנוּ כִּי אִם רַבִּי וּמַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר כֻּלָּם נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהַכִּיר אוֹתְךָ עַל יָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט וְאֵיךְ זוֹכִין לִמְצא מַנְהִיג כָּזֶה, אַיֵּה, אֵיפוֹא הוּא, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, אַיֵּה הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כִּי אִם אָמְנָם גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים וּמַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וְיַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם אֲבָל הֲלֹא כָּל הַמְפֻרְסָמִים כֻּלָּם יוֹדוּ בְּעַצְמָן וְלֹא יֵבוֹשׁוּ, שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַכּחַ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא הַכּחַ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, לְהָאִיר בָּנוּ הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁיַּשִּׂיג כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי בָּזֶה הָעוֹלָם מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר לְכַךְ נוֹצָרְנוּ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נִּפְעַל, מִי יָקוּם בַּעֲדֵנוּ אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא"