ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל׳ · קטע ז׳

רַחֵם עָלֵינוּ וְלַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ, וְתֵן לִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל כּחַ וּגְבוּרָה בַּלֵּב מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁמֵּעַתָּה לֹא אִירָא וְלֹא אֶפְחַד עוֹד מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק אֶהְיֶה בְּכָל עֵת כְּגִבּוֹר עֱרוּךְ מִלְחָמָה, בְּלִי שׁוּם פַּחַד מִשּׁוּם תַּאֲוָה וּמִשּׁוּם מַחֲשָׁבָה וּבִלְבּוּל, וּמִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל וּלְהִמָּלֵט מִכָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל וּלְהִמָּלֵט וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְלֹא אֶפְגּם שׁוּם פְּגַם כְּלָל, לֹא בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְלֹא בִּרְאִיַּת עֵינַיִם וּבִשְׁאָר חוּשִׁים וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי לְדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כֻּלָּם וְלִכְנס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וּלְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב