ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״א · קטע ג׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכר וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְכָל זֶה וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן הַבְּחִירָה בְּיָדִי, וַעֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס מַחֲשַׁבְתִּי וּלְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי כְּמוֹ שֶׁהֻרְגַּלְתִּי, עַד שֶׁהַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה כְּמוֹ טֶבַע אֶצְלִי, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהִמָּלֵט מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית לְעוֹלָם וַעֲדַיִן עֲדַיִן אֲנִי יָכל לִתְפּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּכָל עֵת, וּלְהִזָּהֵר לְשָׁמְרָהּ הֵיטֵב מִמַּחֲשָׁבוֹת חוּץ וּלְהַטּוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה תָמִיד